<h1>רבינו ירוחם ני"ג ח"ג</h1>
<h2>דף כח.</h2>
מצות לאו ליהנות ניתנו כגון המודר הנאה משופר תוקע בו תקיעה של מצוה וכן כיוצא בזה ודוקא כשאינו נהנה גופו כי אם מן המצוה שמקיים אבל אם נהנה גופו כגון המודר הנאה ממעי' אין טובל בו טבילה של מצוה בימות החמה כמו שכתבתי במקומו וכן כל כיוצ' בזה כך פשוט בר"ה ובכמה דוכתי.
<h2>דף כח:</h2>
מצות צריכות כוונה וצריך שיכוין שומע ומשמיע כמו שכתבתי בראש השנה בחלק שני וכן כתב רי"ף וכמה פוסקים. ובעלי התו' כתבו דמצות אין צריכות כוונה ויש מי שכתב דלמאן דאמר דאין צריכות כוונה אפי' נתכוון שלא לצאת יצא דומיא דכפאוהו פרסיים אבל בעלי התוס' כתבו דלכולי עלמא אם נתכוון שלא לצאת לא יצא ומחלקת זה בר"ה ובכמה דוכתי ובשופר ובמצה כתבתי ממנו כל אחד במקומו הראוי לו. לעבור על בל תוסיף בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו בעי כוונה לפי סברת התו' שפסקו דמצות אין צריכות כוונה ולפי סברת רי"ף ושאר הפוסקים כמו שכתבתי אינו עובר עד שיכוין. ועוד כתבו בתוספות שאם עשה מצוה ושנה בה כגון שנטל לולב ב' פעמים או תקע או כהן שבירך וחזר ובירך וכן כשתוקעין כשהן יושבין וחוזרין ותוקעין כשהן עומדין וכן אם הוסיף על שלשה הדסים שבלולב ועל שני ערבות ליכא בל תוסיף דמנין ארבעה מיני' שלא לגרוע אבל כהן שעלה לדוכן ומוסיף ברכה אח' משלו או שהוסיף מין אחר על ד' מינים שבלולב ועל חוטי ציצי' שהמנין מקובל ועל ארבעה פרשיות שבתפילין אפילו לא הוסיף פרשה אחרת אלא שהוסיף מפרשיות עצמן א' ב' פעמים כי מניינם מפורש בתוכו בכל אלו אם הוסיף עובר על בל תוסיף ובמנין ארבעה מינים שבלולב יש מחלקת בבל תוסיף וכתבתיו במקומו הראוי לו ומזה יש פשוט בראש השנה ובכמה דוכתי.
<h2>דף כט:</h2>
במצות אם יצא הוא בעצמו אם יכול לחזור לעשותה פעם אחרת יש חולקין בהן בברכת המזון ובכל שאר ברכו' הנהנין כגון המוציא וכיוצא בו אם יצא אינו מוציא ואם לא יצא מוציא ובקדוש היום של שבת ויו' טוב אף על פי שיצא מוציא וכן בברכת מצה של מצוה בליל פסח ובק"ש ובתפלה אם הוא שליח צבור מוציא את שאינו בקי אף על פי שיצ' בו ודוקא בעשרה אבל ביחיד אף על פי שלא יצא אינו מוציא ובהלל אף על פי שיצא מוציא בין יחיד בין צבור ודוק' שאינו בקי שאינו יודע לענות אבל אם יודע לענות אם יצא אינו מוציא אלא אם כן עונה אחריו הללויה. ובמגלה אף על פי שיצא מוציא ואין צריך לענות אחריו כלום וכן הדין בשאר מצות פירוש ומוציא אפילו הבקי כל זה פשוט ומוכח בראש השנה ובסוכה ובירוש' וכל אחד כתבתי במקומו הראוי לו. ועוד פשוט שם ובהמוציא פירוש ובשאר ברכות הנהנים לבניו ולבני ביתו אף על פי שיצא מוציא כדי לחנכן במצות.
